מבחן יע"ל - הבנת הנקרא

1. בשורה 2 כתוב: "כפי שהוא נתפס במוחו של חברו". למי מתייחסת המילה 'הוא'?
(1) לאדם
(2) לחברו
(3) לתות
(4) לצבע התות

פתרון:
זוהי שאלה מסוג "איתור שם העצם אליו מתייחס כינוי רומז". כפי שהסברנו, בשאלות אלו, נקרא את המשפט מתחילתו ונחפש את שם העצם המתאים לכינוי הרומז. המשפט: "אם כך, איך יכול אדם לדעת שצבעו האדום של התות בו הוא צופה זהה לצבעו של התות כפי שהוא נתפס במוחו של חברו?". נחפש שמות עצם המופיעים לפני המילה 'הוא'. שם העצם הקרוב ביותר הוא 'צבעו של התות'. ננסה להחליף את המילה 'הוא' במשפט במילים 'צבעו של התות' – "... איך יכול אדם לדעת שצבעו האדום של התות בו הוא צופה זהה לצבעו של התות כפי שצבעו של התות נתפס במוחו של חברו?" – האדם לא יוכל לדעת שהצבע נתפס בשני המוחות באופן זהה.
התשובה הנכונה היא (4).

2. את המילה 'הנבדל' בשורה 5 ניתן להחליף במילה –
(1) השונה
(2) הריבוע
(3) הדומה
(4) המבדיל

פתרון:
זוהי שאלה מסוג אוצר מילים. כאמור, הדרך הטובה ביותר לפתור שאלות אלו היא להכיר את אוצר המילים. אם זיהינו את המילה – יופי. אם לא, ננסה להחליפה בכל אחת מהתשובות ונבחן האם מתקבל משפט הגיוני. כדאי לקרוא את כל הפיסקה כדי להבין את הרעיון בכללותו. הפיסקה מתחילה במשפט לפיו לא כולם רואים אותו דבר. כלומר, אנשים שונים זה מזה בראייה שלהם. בהמשך כתוב שבמבחנים שנערכים לעיוורי צבעים, הם לא מצליחים לזהות מספר. מה שמאפיין את המספר, היא העבודה שהוא נבדל מסביבתו.
נבדוק את תשובה (1): "במבחנים אלה עיוורי הצבעים לא יזהו מספר הכתוב בתוך עיגול, השונה מסביבתו בצבע". המשפט הגיוני – למרות שהמספר שונה מהסביבה, עיוורי הצבעים לא מזהים אותו. זו התשובה הנכונה. תשובה (2) – "במבחנים אלה עיוורי הצבעים לא יזהו מספר הכתוב בתוך עיגול, הריבוע מסביבתו בצבע". התשובה יוצרת משפט לא הגיוני והיא מתבססת על אסוציאציה טבעית בין עיגול לריבוע. תשובה (3) – "במבחנים אלה עיוורי הצבעים לא יזהו מספר הכתוב בתוך עיגול, הדומה מסביבתו בצבע". ראשית, אחרי המילה "דומה" תבוא מילת היחס "ל-" ("הדומה לסביבתו" ולא "הדומה מסביבתו"). מבחינת המשמעות – מהפיסקה ניתן להבין שהמבחן המדובר מטרתו להבחין בין עיוורי צבעים לאנשים בעלי ראייה תקינה. ברור שאם המספר דומה בצבעו לסביבתו לא יהיה ניתן לזהות אותו. הדבר לא מיוחד לעיוורי הצבעים. גם אנשים בעלי ראייה תקינה לא יזהו מספר כזה. התשובה נפסלת. תשובה (4) – "במבחנים אלה עיוורי הצבעים לא יזהו מספר הכתוב בתוך עיגול, המבדיל מסביבתו בצבע". אין משמעות לביטוי "... המבדיל מסביבתו בצבע". "מבדיל" משמעותו "מפריד" והוא יבוא במשפט בו מבצע הפעולה פועל על משהו או מישהו אחר. למשל כשמישהו מפריד בין שני דברים. המילה "נבדל" מצביעה על פעולה שנעשית על הדבר עצמו. המספר לא מפריד בין אחרים, אלא נפרד בעצמו מהסביבה. התשובה מתבססת על הדימיון הצלילי והתוכני בין המילה "נבדל" למילה "מבדיל" והיא נפסלת.
התשובה הנכונה היא (1).

3. לפי הפיסקה השלישית, מדוע ילד בן 4 יתעקש שסאלי תחפש את העוגיה בסל?
(1) כי הוא תופס את המצב באופן לקוי
(2) כי הוא לא מבין שסאלי הניחה את העוגיה בקופסה
(3) כי הוא חושב שהתודעה של סאלי זהה לשלו
(4) כי הוא חושב שלסאלי ואן יש שתי עוגיות נפרדות

פתרון:
זוהי שאלה מסוג הבנת הנקרא. עלינו להבין מה הסיבה להתנהגות זו של הילד. נקרא את הפיסקה כולה. הפיסקה מתחילה כך: "הרעיון שהתודעה שלנו נפרדת מזו של חברנו אינו מובן מאליו. אנחנו לא נולדים עם ההבנה הזאת. מבחן "סאלי אן" בוחן מתי לראשונה ילד מפתח אותה". כבר במשפט זה אנחנו מקבלים רמז עבה לפתרון - ילדים קטנים לא מבינים שהתודעות של שני אנשים נפרדות זו מזו.
לאחר מכן מתואר המבחן ובסוף התיאור כתוב: "מובן שהיא אמורה לחפש את העוגיה בקופסה". כלומר, לפי תיאור המבחן, סאלי אמורה לחפש בקופסה. אבל ילד עד גיל 4 חושב שהיא תחפש בסל. למה? "מבחינתו, אם הוא יודע שהעוגיה בסל, גם סאלי יודעת זאת". כלומר, הוא לא מבין שהתודעה שלו נפרדת מזו של סאלי. תשובה (1) – לא מדובר על תפיסת מצב לקויה (= פגומה, פגועה). להיפך – התפיסות שלו ושל סאלי כנראה תקינות, אבל הילד לא מבין שהן שונות זו מזו. תשובה (2) – לפי הנאמר בקטע, סופר לילד סיפור, אותו הוא הבין. הטעות שלו לא נובעת מאי-הבנת הסיפור. תשובה (3) – "הוא נכשל בהבנה שסאלי תופסת את המצב שאופן שיכול להיות שונה משלו" – המשפט הזה הוא ניסוח אחר לרעיון שהילד לא מבין שהתודעה שלו נפרדת משל סאלי. זו התשובה הנכונה. תשובה (4) – כאמור, לפי הקטע הילד הבין את הסיפור, ורק במסקנות הוא טועה. התשובה נפסלת.
התשובה הנכונה היא (3).

4. למי מתייחסת המילה 'שלו' בשורה 13?
(1) למצב
(2) לילד
(3) לאופן התפיסה
(4) לסאלי

פתרון:
זוהי שאלה מסוג הבנת השייכות מהקשר. גם כאן נקרא את המשפט במלואו ונחפש את שם העצם המתאים, מתוך שמות העצם שמופיעים לפני כינוי השייכות. "... אבל עד גיל 4 הילד יתעקש שסאלי תחפש את העוגיה בסל. מבחינתו, אם הוא יודע שהעוגיה בסל, גם סאלי יודעת זאת. "הוא נכשל בהבנה שסאלי תופסת את המצב שאופן שיכול להיות שונה משלו". נחפש שמות עצם המופיעים לפני המילה 'משלו'. המילה "הילד" מופיעה בתחילת המשפט הקודם ולאחריה היא "זוכה" להרבה התייחסויות – "מבחינתו", "אם הוא יודע", "הוא נכשל", "משלו" – כל אלה מתייחסים לילד. כעת, ננסה להחליף את המילה 'משלו' במשפט במילים 'של הילד' – " הוא נכשל בהבנה שסאלי תופסת את המצב שאופן שיכול להיות שונה משל הילד" – המשפט עילג, אולם המשמעות נכונה – הילד לא מבין שהמצב אצל סאלי יכול להיות שונה מהמצב אצלו. החלפת המילה 'משלו' בשאר התשובות תיצור משפטים לא הגיוניים.תשובה (1) – לא הגיוני שהמצב אצל סאלי שונה מהמצב אצל המצב. תשובה (3) – לא הגיוני שאופן התפיסה אצל סאלי שונה מאופן התפיסה אצל אופן התפיסה.תשובה (4) – לא הגיוני לומר שהמצב אצל סאלי שונה מהמצב אצל סאלי.
התשובה הנכונה היא (2).

קטעי הקריאה בוחנים את מידת ההבנה של טקסט נתון, החל מהבנת מילים ספציפיות, דרך הבנת פסקאות ורעיונות מסויימים ועד להבנת הקטע בכללותו. נסו את הדרכים המוצעות לפתרון ובחרו את זו הנוחה לכם ביותר. בכל שאלה, קראו בתשומת לב את החלק הרלוונטי בטקסט ובחנו היטב את כל התשובות. גם בנושא זה תרגול רב יביא לשיפור. בנוסף לתרגול, מומלץ לקרוא ספרות עברית כדי לשפר את מהירות הקריאה ולהרחיב את אוצר המילים.