עובדות היסטוריות

הבחינה הפסיכומטרית נועדה להוות כלי מיון אחיד לשם קבלת מועמדים ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות. הבחינה מתקיימת בישראל החל משנת 1981, כאשר הגוף האחראי על בחינתה ובדיקתה הינו המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

הבחינה הפסיכומטרית מתקיימת כיום בעברית, ערבית, רוסית, צרפתית, ספרדית ובנוסח משולב אנגלית/עברית, ונערכת בחמישה מועדים שונים בשנה: פברואר, אפריל, יולי, אוקטובר ודצמבר.

ריבוי המועמדים המעוניינים להתקבל ללימודי תואר ראשון, לצד מיעוט במקומות פנויים, יצר דרישה לפיתוח כלי אשר יאפשר קביעת סף קבלה מינימאלי, וסינון הוגן ומדויק ככל הניתן של המועמדים. הבחינה הפסיכומטרית נועדה לנבא את הצלחת המועמד בלימודים אקדמיים. היא פותחה על מנת לאפשר לאוניברסיטאות ולמכללות לקבל מועמדים על סמך קריטריון אחיד, הכולל ציון משוקלל של ממוצע הבגרות של המועמד עם הציון במבחן הפסיכומטרי.

ציון משוקלל זה נמצא כמנבא בטוב ביותר שנמצא עד כה להצלחה אקדמית בשנת הלימודים הראשונה ללימודי תואר ראשון, כך שציון משוקלל גבוה יותר מנבא ציונים גבוהים יותר בלימודים אקדמיים. הבחינה הפסיכומטרית נועדה לבחון מגוון של כשרים הבאים לידי ביטוי בלימודי תואר ראשון, ומכאן ההיגיון כי ביכולתה לנבא את מידת הצלחתם בלימודים אקדמיים. לחצו כדי לקרוא עוד על מטרות הבחינה הפסיכומטרית.

מבנה המבחן הפסיכומטרי השתנה רבות עם חלוף השנים. כך למשל, בשנים הראשונות לקיומו, כלל המבחן בנוסף למבחני צורות וסדרות מספרים גם שאלות טריוויה בתחומים שונים, מתוך הנחה שידע עולם מקושר לסקרנות אשר תסייע לסטודנט בעת לימודיו באקדמיה. עם זאת, ידע עולם זה נחשב לפונקציה של תרבות והרקע ממנו מגיע המועמד, ועל כן שאלות אלו נחשבו למוטות ומפלות, ועל כן נפסק השימוש בהן החל משנות ה- 90.

עד לשנת 2012 כללה הבחינה הפסיכומטרית 8 פרקים בתחומים חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. החל משנת 2012 נוספה מטלת כתיבת חיבור לבחינה הפסיכומטרית, אשר תמיד תהיה הראשונה בבחינה, ולה תוקצב חצי שעה. במקביל, 8 פרקי הבחינה קוצרו, על מנת שמשך הבחינה הכולל לא יתארך.

המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מאגד את מיטב המומחים מתחומי הפסיכומטריקה וההערכה במטרה לייעל את תהליך המיון ובחינות הכניסה לאוניברסיטאות, ומערך הבחינות הפסיכומטריות שיצר מקל על מועמדים הנרשמים לעתים ליותר ממוסד לימודים אחד.