שיעור מטלת כתיבה

• חלק החשיבה המילולית בבחינה בנוי הן משאלות "פסיכומטריות" בעלות ארבע תשובות והן ממטלת כתיבה.

• מטלת הכתיבה היא החלק הראשון בבחינה המופיע בנפרד מהפרקים המילוליים. יחד עם זאת, הציון על מטלת הכתיבה אינו נפרד, אלא הוא מהווה 25% מהציון המילולי הכולל, בעוד ששני הפרקים המילוליים "הסגורים" מהווים 75% ממנו.

• לצורך מטלת הכתיבה יינתנו 30 דקות. המטלה תיכתב בעיפרון, על דף בן 50 שורות המיועד לכך. אורך הקטע צריך להיות בן 25–50 שורות (לא יינתן דף נוסף!). טיוטה אפשר לכתוב בחוברת הבחינה בלבד, ולא יסופקו דפי טיוטה.

אורך מומלץ: כ-40 שורות. יש להקפיד כמובן על גודל כתב סביר – לא גדול ומרווח מדי, לא קטן וצפוף מדי.

סוג הכתיבה - כתיבה עיונית
כתיבה עיונית היא הכתיבה הנהוגה במוסדות להשכלה גבוהה ומשמשת לשם הצגת רעיונות ודיון בהם. רעיון עשוי להיות דעה, תפיסה, גישה או תיאור תופעה, והדיון כולל פירוט, הסבר וכן הבאת נימוקים משכנעים, הוכחות ומסקנות. הטקסט העיוני צריך להיות ענייני, שיטתי וביקורתי. על המבנה לשקף את אופן פיתוח הרעיון – חלקי החיבור צריכים להיות מקושרים זה לזה בדרך הגיונית, והיחס בין הטיעונים השונים צריך להיות ברור. על הלשון להיות מדויקת, בהירה ואחידה במשלב שלה. ניסוחים מתאימים פחות – כתיבה בנימה אישית, סיפורי חיים ושימוש בביטויי רגש. קולו האישי של הכותב בא לידי ביטוי בעמדה שהוא מציג וביכולתו להאיר אותה באופן מעמיק תוך התמודדות עם דעות אחרות.

הערכת מטלת הכתיבה
מטלת הכתיבה בבחינה הפסיכומטרית תוערך בשני מימדים: לשון החיבור ותוכן החיבור

בדיקת מטלת הכתיבה

• שני בודקים שונים יעריכו כל חיבור, ללא תלות זה בהערכתו של זה.

• כל מעריך ייתן לחיבור שתי הערכות: הערכה אחת לתוכן והערכה אחת ללשון.

• הציון הכולל יהיה סכום של ארבע ההערכות: הערכת תוכן והערכת לשון של כל אחד משני המעריכים.

• במקרה של פער ניכר בין ההערכות של שני המעריכים, יינתן החיבור למעריך שלישי.

הציונים: כאמור, הציון יינתן על פי תוכן החיבור והלשון שבה הוא כתוב. כל אחד מהציונים (תוכן ולשון של כל מעריך) ינוע על סקאלה של 1–6. חיבור שאין לו קשר סביר למטלה או חיבור הכתוב בשפה שאינה עברית, יקבל ציון 0 בשני המימדים. בהערכת החיבור נלקחת בחשבון העובדה כי הוא נכתב בזמן מוגבל והדבר עלול למנוע מהכותב להפגין את יכולת הכתיבה שלו במלואה. המעריכים מונחים לראות בחיבור גִרסה ראשונה בלבד ולהעריכו בהתאם.

* רצוי להדגיש כבר בשלב זה: אין דרך אחת נכונה לכתיבת המטלה באופן שיזכה את הכותב בציון המירבי. ישנן אין ספור דרכים וסגנונות לעשות זאת, ומטבע הדברים במהלך כל שנה ייתכנו אלפי תלמידים שונים שיזכו בציון המירבי על ביצועיהם במשימה, כל אחד מהם בדרך ובטקסט ייחודי משל עצמו. בהמשך השיעור ננסה לסקור בצורה רחבה עד כמה שניתן את הנושא באופן שיספק בידכם כלים מתאימים להצלחה מירבית בחלק זה של הבחינה.

שימוש במילות קישור
מילות הקישור כשמן כן הן – הן מקשרות בין משפטים ויוצרות ביניהם רצף לצורך יצירת יחידה שלמה וברורה. מילות הקישור משמשות אותנו גם בקריאה, כ"תמרורים" המקלים עלינו את הבנת הנקרא. ניתן לחלק את מילות הקישור ל"משפחות" בהתאם לסוג הקשר שהן מביעות - לרשותכם טבלת מילות קישור אשר מומלץ להכיר!

כיצד לשבץ מילות קישור בקטע?
כדי לשבץ מילת קישור מתאימה יש לבצע את השלבים הבאים:

• אתרו את החלקים שאתם רוצים לקשר (בין אם מדובר בשני חלקים באותו משפט, שני משפטים או שתי פסקאות).

• נסחו מה הקשר בין שני החלקים – האם החלק השני מוסיף מידע? האם הוא נובע מהחלק הראשון?

• בהתאם לקשר שניסחתם, שבצו מילת קישור מתאימה.

שימו לב: הקפידו לפתוח כל פסקה (פרט לפסקה הראשונה) במילת קישור או במשפט מעבר. כמו כן, השתדלו לשבץ מילות קישור בין משפטים לאורך הפסקה כדי ליצור רצף בתוכה.
*תרגיל - שימוש במילות קישור

פיסוק
הפיסוק הוא כלי מרכזי בכתיבה. נעבור על סימני הפיסוק ואחר כך נדון בחשיבותו - לרשותכם טבלת סימני פיסוק.

למה זה חשוב?
בוודאי נתקלתם ברשת במשפט הבא: אני אוהב לבשל את משפחתי ואת חית המחמד שלי. די מחריד, לא?
ומה לגבי המשפט הבא: אני אוהב: לבשל, את משפחתי ואת חית המחמד שלי.

המשמעות משתנה לחלוטין!

הפיסוק הוא חלק בלתי נפרד מהטקסט. מעבר לכך שהוא עוזר לנו בקריאה, פיסוק במיקום בלתי מתאים בכתיבה עלול לשנות באופן מהותי את משמעות המשפט. עכשיו נסו בעצמכם! תרגיל - פיסוק

דגשים נוספים בנושא הלשון

• זכרו כי חיבורכם צריך להלום כתיבה עיונית – יש לעשות שימוש בעברית תקינה ולהימנע משימוש בסלנג (אחלה, סבבה, טירוף וכו'), אלא אם הוא נועד להעביר רעיון מסוים ואז יופיע במירכאות ("אחלה").

• בטיעוניכם, הימנעו משימוש בביטויים המעידים על מעורבות רגשית ואינם מהווים נימוק לוגי כגון: "אני מאוד אוהב את זה" או "מפריע לי ש.."

• מנגד, מומלץ להשתמש בביטויים ענייניים כגון: "לדעתי", "להבנתי" וכודומה. שימו לב! – המילה "לטעמי" אינה מביעה דעה או תפיסה, אלא רק טעם אישי ("לטעמי, שוקולד עדיף על פסטה").

• עשו שימוש בשפה עשירה – נסו להימנע מחזרה על אותו שורש או צירוף מילים, ולגוון בניסוחים. כדאי לשבץ מידי פעם ביטויים או מטבעות לשון - אך השתמשו בהם רק אם אתם בטוחים לגמרי בכוונתם ובכך שהם מתאימים להקשר בו השתמשתם בהם.

• מומלץ לעשות שימוש במבנים תחביריים מורכבים – כלומר, לנסות לשבץ פסוקיות בתוך משפטים. למשל: במקום "לדעתי, מכירת כרטיסי קולנוע במחירים גבוהים אינה מוצדקת בימינו. זאת, בין אם מוכרים את הכרטיסים לילדים ובין אם למבוגרים" ניתן לכתוב במשפט אחד מורכב: "לדעתי, מכירת כרטיסי קולנוע במחירים גבוהים, בין אם לילדים ובין אם למבוגרים, אינה מוצדקת בימינו".

*שימו לב – אין הפחתת ציון בגין שגיאות כתיב.

לרשותכם טבלת שגיאות נפוצות בעברית!

כללים לכתיבת חיבור

• פסקה: קבוצה של משפטים המאורגנים סביב רעיון משותף אחד (לכידות) ומתקשרים זה לזה בקשר הגיוני (סדר לוגי).

• מבנה: פסקה מורכבת משלושה חלקים מרכזיים: משפט פתיחה, גוף – משפטים תומכים, משפט סיום.

• רצף וקישוריות: המשפטים צריכים להיות מקושרים זה לזה בעזרת מילות קישור מתאימות כדי ליצור זרימה טבעית בקריאה.

• הרחבה: פסקה צריכה להיות מעובה, כאשר כל משפט מוסיף על קודמו. יש לפרט ולנמק את הרעיון המרכזי של הפסקה.

• הימנעות מחזרות: במקום "ישבתי על הספה כי היא היתה לי נוחה וכאב לי הגב ורציתי משהו נוח, אז ישבתי על הספה, שיהיה לי נוח", ניתן היה לכתוב: "כאב לי הגב ומצאתי מקום נוח על הספה".

• סגנון/ לשון/ שפה: משפטים ברורים, שימוש בסימני פיסוק, אוצר מילים מגוון, משלב לשון התואם שפה כתובה. כדאי להשתמש במבנים תחביריים מורכבים, אך יש להימנע ממשפטים ארוכים מדי ומסורבלים.

אז איך מתחילים?
כאשר אנו כותבים חיבור, הדבר החשוב ביותר הוא שתהיה לנו טענה מרכזית שאנו רוצים להביע. ברוב מטלות הכתיבה של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה תישאלו במפורש או בעקיפין מה דעתכם על סוגיה מסוימת. דעה זו היא הטענה המרכזית שלכם. כל חלקי החיבור מיועדים להסביר את הטענה המרכזית ולהוכיח אותה באמצעות נימוקים משכנעים ומפורטים. אם עליכם להביע דעה על סוגיה שלא ברור לכם מה דעתכם לגביה, בחרו דעה מפורשת ככל הניתן כטענה מרכזית לחיבור.

מבנה חיבור
כל חיבור כולל 3 חלקים עיקריים (שימו לב – לא 3 פסקאות, אלא 3 חלקים):

פסקת הפתיחה
מעניקה הקשר לחיבור כולו, ומכינה את הקורא לקראת הקריאה בו. בה נכללים:

• הנושא המרכזי של החיבור

• מדוע נושא זה דורש דיון?

• טיעונים: ניתן להציג את הטענה הכללית שלכם – לא חובה, אך מומלץ לכלול אותה. לחלופין ניתן להציג בצורה כללית את הטיעונים בעד ונגד מבלי לנקוט עמדה (במקרה זה יש לשים לב כי חובה לנקוט עמדה בגוף החיבור או לפחות בסופו). בכל מקרה הצגת הטיעונים צריכה להיות בסיסית, כיוון שהנימוקים והפירוט יופיעו בגוף החיבור.

• יש להקדיש כ-5-7 שורות לפסקת הפתיחה.

גוף החיבור
גוף החיבור מורכב מכמה פסקאות. החיבורים שתידרשו לכתוב בבחינה הם קצרים יחסית, וצריכים לכלול כ-3–2 פסקאות בגוף החיבור. זכרו שכל פסקה מביעה רעיון מרכזי אחד. הפסקאות צריכות להיות מסודרות באופן הגיוני ולהיות מקושרות זו אל זו, כדי שתיווצר השתלשלות הגיונית וזורמת של טיעונים בחיבור. קישור הפסקאות נעשה באמצעות מילות הקישור שכבר הכרנו: מילות הוספה, סיבה, תוצאה, ניגוד, הדגמה וכו'. כדאי שהמשפט הראשון בכל פסקה גם יחבר אותה לפסקה הקודמת, וגם יהווה פתיחה לפסקה הנוכחית. משפטים כגון אלה נקראים משפטי מעבר.
יש להקדיש כ-6-10 שורות לכל פסקה.

פסקת הסיכום
זו "השורה התחתונה" של החיבור. בחלק זה יש "לאסוף" את כל הטיעונים השונים שהוזכרו למסקנות מסכמות באופן ברור ומתומצת. הטענה המרכזית צריכה להיות מנוסחת באופן מפורש בסיכום.
אורכה משתנה בהתאם לתוכנה, מומלץ להקדיש לה כ-3-7 שורות.

למרות הזמן המועט שניתן בידינו לכתיבת החיבור בבחינה הפסיכומטרית, חשוב מאוד לתכנן לפני שמתחילים לכתוב את החיבור. זה יחסוך לנו זמן בכתיבת החיבור אחר כך, מאחר שלא ניאלץ לעצור לצורך תכנון תוך כדי הכתיבה. בנוסף לכך, ללא תכנון מקדים קשה לכתוב חיבור בעל מבנה טוב שבו הפסקאות מקושרות זו אל זו ומובילות למסקנה הסופית. התכנון גם מבטיח שלא נחרוג מכמות השורות המוקצית לנו לכתיבת החיבור.
שימו לב! לתכנון החיבור אין להקדיש מעבר ל-5 דקות.

שלבים בתכנון החיבור
1. העלאת רעיונות:
העלו טיעונים ונימוקים בעד ונגד ובחנו אילו מהם אתם יכולים לבסס ולהרחיב בצורה טובה יותר בגוף החיבור, וכן אילו טיעונים יכולים לסתור טיעונים אחרים.
כמו כן, בחלק זה ניתן לחשוב על פתרונות אלטרנטיביים או על הסתייגויות.

2. קביעת הטענה המרכזית:
בהתאם לטיעונים שהעלתם, בחרו את הטענה המרכזית לחיבור שלכם.
לעיתים תדעו כבר מראש איזו עמדה ברצונכם לנקוט, אך עליכם לוודא שיש לכם מספיק טיעונים שמחזקים עמדה זו. אם תיווכחו כי יש לכם יותר טיעונים שמחזקים את העמדה המנוגדת – בחרו בה (ושימו את האגו בצד).

3. כתיבת ראשי פרקים:
קבעו את מבנה החיבור שלכם: מה יהיה הנושא של כל פסקה ובאיזה סדר הן יופיעו.

דוגמה לתכנון חיבור
נניח שעלינו לענות על המטלה הבאה:
תלמידים ומורים רבים חשים כי הלימודים בבתי הספר התיכוניים כיום מוכוונים לקראת בחינות הבגרות. במקום ללמד באופן שיגרום לתלמידים להבין ולהפנים את החומר, המורים מלמדים את התלמידים איך לעבור את בחינת הבגרות, כך שבית הספר הופך ל"בית חרושת לציונים". כדי להתגבר על תופעה זו, הציעו לאחרונה כמה אישי ציבור לצמצם את מספר הבגרויות ל-3 בחינות בלבד – במתמטיקה, באנגלית ובהבנת הנקרא – ויתר המקצועות יילמדו מבלי שייבחנו עליהם בבחינות בגרות.

הביעו את דעתכם על ההצעה.
1. העלאת רעיונות:
בעד הצמצום:

• לימוד שלא יבוא מכפייה אלא מתוך בחירה יהיה אפקטיבי יותר.

• ייתכן שכיום תלמידים רבים לא מביעים עניין בלימודיהם משום שהלימודים נכפים עליהם, או שאינם מתאימים להם (לכל אחד "נקודות חוזק" אחרות).

• תלמידים משננים בעל פה חומר לבחינות הבגרות ואחר כך לא זוכרים דבר.

• התלמידים עסוקים בבחינות הקוטעות את רצף הלמידה שלהם.

נגד הצמצום:

• רוב התלמידים לא ילמדו את החומר ברמה טובה מספיק אם לא יידרשו להיבחן עליו – בני נוער מעדיפים לעסוק בפעילויות אחרות כמו ללכת לים ולא ללמוד בבית הספר.

• בגיל התיכון ילדים עדיין לא יודעים מה יעניין אותם בעתיד, והם עלולים לזלזל במקצועות רבים שאחר כך אולי יצטרכו.

• כיום התלמידים נחשפים למגוון רחב של מקצועות (בין היתר הם צריכים לבחור מקצוע שבו ייבחנו ברמה מורחבת, מעבר למקצועות החובה) ומרחיבים את האופקים שלהם, בניגוד למצב בו יש רק שלושה מקצועות שחייבים ללמוד.

פתרון אלטרנטיבי:
שינוי מתכונת הבחינות והחלפת חלקן בעבודות, כך שהתלמידים יידרשו להבנה ולא רק לשינון.

2. קביעת הטענה המרכזית:
אנו רואים כי הטיעונים נגד ההצעה לצמצום מספר בחינות הבגרות יותר מבוססים וכן יש לנו פתרון אלטרנטיבי, ולכן נחליט שהטענה שלנו בחיבור היא שלא כדאי לקבל הצעה זו, ונציע את הפתרון עליו חשבנו.

3. תכנון ראשי פרקים:
פתיחה: הבעיה אמיתית, אך הפתרון אינו צמצום מספר בחינות הבגרות.

בעד ההצעה:
אם התלמידים לא ילמדו מתוך כפייה, רצונם ללמוד יגבר והלימוד יהיה אפקטיבי יותר; הם לא זוכרים הרבה משינון החומר.

נגד ההצעה:
סתירת טענות הנגד - המטרה לא תושג: תלמידים לא ירכשו יותר ידע, אלא יעסקו בפעילויות אחרות כמו ללכת לים במקום ללמוד.
יתרונות המגוון – מגוון הבחינות מוביל להרחבה של האופקים ולפתיחת דלתות גם למקצועות שבגיל התיכון התלמיד לא יודע שמעניינים אותו.

סיכום: ההצעה אינה מועילה. פתרון אלטרנטיבי: שינוי מתכונת הבחינות והחלפת חלקן בעבודות כך שהתלמידים יידרשו להבנה ולא רק לשינון.

איך מפתחים רעיונות בפסקה?
1. בחירת טיעון - בחרו את הטיעון שאותו אתם רוצים להציג, בהתאם לתכנון החיבור שביצעתם כבר.

2. ניסוח הטיעון - נסחו את הטיעון שלכם בצורה בהירה, כך שלקורא יהיה ברור שטיעון זה מייצג את דעתכם האישית.
אם אתם מתקשים לנסח את הטיעון, נסו לענות לעצמכם על השאלות הבאות:
*על מה מדובר?
*מי נפגע מדבר זה ומי מרוויח ממנו?
*מה ההשלכות העתידיות של דבר זה?
*מדוע דבר זה קיים/מתרחש?
אין חובה לשבץ את הטיעון בתחילת הפסקה, אפשר גם להציגו כמסקנה מתבקשת העולה מן הדברים שנכתבו בפסקה.

3. עיבוי הטיעון - חשבו על דרכים להרחיב את הטיעון - כדי לשכנע את הקורא בצדקת טענותיכם, לא מספיק להציג טיעון, אלא עליכם להסביר למה הוא מוצדק:
*הציגו דוגמאות נקודתיות או כלליות שיכולות לתמוך בטיעון.
*הסבירו מונחים בהם אתם משתמשים.
*תארו השתלשלות של אירועים שמובילה למצב מסוים שהוא רצוי/לא רצוי.

דוגמה לחיבור שנכתב בהתאם לתכנון.

מבנה החיבור
הצעות למבנה החיבור

הקריטריונים הנבדקים על-ידי בודקי החיבורים
קריטריונים להערכת חיבור

הערות נפוצות העולות מתוך בדיקת חיבורים

תוכן
1. נוסח המטלה: לעיתים ניסוח המטלה הוא כללי מאוד, אך זכרו – בסופו של דבר, בכל חיבור אתם נדרשים להביע את דעתכם ולא להציג את הנושא בצורה ניטרלית.
2. פיתוח הטיעונים: בבואכם לנמק את טענותיכם, צאו מנקודת הנחה כי לקורא אין ידע מוקדם בנושא, ועל כן, עליכם להסביר בצורה מקיפה את טיעוניכם ולא להניח הנחות מוקדמות.
3. שימוש בידע כללי: אם אתם רוצים לשלב ידע כללי בחיבור זה מבורך – אך אל תמציאו מחקרים או אירועים שלא קרו, ואם אינכם זוכרים את הפרטים במדויק, עדיף לכתוב בצורה כללית ולא להכניס פרטים שאינם מדויקים בוודאות.
4. בלבול בין דעה לעובדה: לעתים בעת הכתיבה יכול להיווצר בלבול בין דעה לעובדה. שימו לב כי כאשר אתם מציינים דעה שלכם או של אחרים, אתם מקפידים להסתייג ולהבהיר כי אין מדובר בעובדה. למשל, אין לכתוב משפטים כדוגמת: "כיום, אין חולק על כך שהחינוך הביתי טוב מחינוך בכיתות לימוד רגילות".
5. תכנון הכתיבה הוא חלק חשוב מאוד! אין צורך להקדיש לו יותר מ-5 דקות, אך חשוב שתבנו לעצמכם מבנה מסודר לחיבור כדי שתדעו מה הנושא המרכזי בכל פסקה שתכתבו. תכנון זה מונע חוסר לכידות, ושומר על רצף וקשר לנושא המרכזי בחיבור.

לשון
1. פיסוק שאינו בהתאם לכללים ושימוש לא נכון ב-ו' החיבור (ראו כללים בעמוד 16) .
2. שימוש במילות קישור ומשפטי מעבר: וודאו מה בדיוק הקשר בין שני החלקים שאתם מקשרים ורק אז בחרו את מילת הקישור או המשפט המתאים (ראו עמוד 12).
3. שימוש סמנטי לא נכון במילים וביטויים, למשל: "ילודה מוקדמת" במקום "לידה בגיל צעיר".
4. חזרות: הקפידו להימנע מחזרה על תוכן במילים אחרות או לחזור על אותן מילים באותו משפט או במשפטים רצופים. הדבר עלול לפגום בציון המתייחס למידת עושרכם הלשוני, כמו גם ברמת התוכן - הוא מעיד על חוסר יכולת להציג רעיון בצורה תמציתית וברורה.
5. עושר לשוני: בחיבור מומלץ לעשות שימוש בשפה עשירה ובניסוחים מורכבים אך זכרו – עשו בהם שימוש רק אם אתם יודעים איך! אל תנסו להתחכם, תמיד עדיף לכתוב בשפה פשוטה וברורה מאשר בשפה מורכבת שלעתים מלווה בשגיאות דקדוקיות ותחביריות.
6. התאם דקדוקי: חשוב להקפיד על התאמה בין הפועל לשם העצם אליו הוא מתייחס (הילדים "הולכים" ולא "הולכות"). טעויות בנושא זה קורות בעיקר במשפטים בהם הפועל ושם העצם רחוקים זה מזה במשפט, ואז אנו נוטים לשכוח למי מתייחס הפועל. כמו כן, חשוב להקפיד על התאם דקדוקי בין שם עצם למספר ("שתי דעות" ולא "שני דעות") ובין שם עצם לשם תואר ("יתרונות בולטים" ולא "בולטות").

תרגיל ניתוח פסקאות

הנחיות למעריכי החיבורים של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה

כעת, נדגים וננתח חיבורים שנכתבו במציאות על ידי תלמידים.
לפניכם שתי מטלות כתיבה, כשלאחר כל אחת מהן מופיעים 3 חיבורים לדוגמה – שני חיבורים של תלמידים ברמות שונות בתוספת הערכה, וחיבור אחד שאנו מציעים, שנכתב ברמה גבוהה. הניתוח שמופיע בסוף החיבורים זהה באופיו לניתוחים אותם כותבים מעריכי המטלות של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

מטלת כתיבה ראשונה – 3 דוגמאות

בפרק זה מטלת כתיבה.
הזמן המוקצב הוא 30 דקות.
קראו בעיון את המטלה וכתבו את החיבור על גיליון הכתיבה.
אורך החיבור הנדרש – 25 שורות לפחות. אין לחרוג מן השורות שבגיליון.
אם אתם זקוקים לטיוטה, השתמשו במקום המיועד לכך בחוברת הבחינה (הטיוטה לא תיבדק).
לא תוכלו לקבל גיליון כתיבה נוסף או להחליף את גיליון הכתיבה שבידיכם.
כִּתבו בעברית בלבד, בסגנון ההולם כתיבה עיונית והקפידו על ארגון הכתוב ועל לשון תקינה ובהירה.
כִּתבו את החיבור בעיפרון בלבד, והקפידו על כתב יד ברור ומסודר. אתם רשאים להשתמש במחק.

לאסלו פולגאר חינך את שלוש בנותיו להיות ילדות פלא. סוזן פולגאר, בתו הבכורה, היתה בת 4 כשזכתה באליפות בודפשט בשחמט לילדות עד גיל 11, ובת 12 כשזכתה באליפות העולם לבנות עד גיל 16. גם בני הזוג דרמון משקיעים את כל מרצם ומשאביהם בחמישה מיזמים – חמשת ילדיהם. ההורים איתרו אצל כל אחד מהילדים נטייה בולטת, כישרון או תשוקה לתחום מסויים, ואת התחום הזה הם מטפחים ללא גבולות: קונים את כל הציוד, משקיעים במורים הטובים ביותר ומספקים את התנאים המושלמים להצלחתם. כך הם "מייצרים" אדריכלית (בת 21), אלוף טריאתלון (בן 18), שדרנית רדיו (בת 15), אנימטור (בן 13) וסוחר בבורסה (בן 12).
האם לדעתכם על הורים לדרבן את ילדיהם לגבש קריירה בגיל צעיר?

1. הצעה ראשונה למטלת חיבור

הערכת ממד התוכן
בפתיחת החיבור הכותבת מציגה את הרעיון המרכזי באופן כללי (הורים יכולים להשקיע רבות בפיתוח הקריירה של ילדיהם) ומיד אחר כך את השאלה המרכזית (האם נכון לעודד את הילד לגבש קריירה בגיל צעיר). החיבור רצוף חזרות מיותרות על הצגת השאלה והחזרות פוגעות במיקוד ובלכידות שלו. נוסף על כך, ישנם טיעונים שנראים שרירותיים ואינם זוכים לביסוס ראוי או לפיתוח כלשהו ("כאשר לילד ישנה קריירה מצליחה, כושר השיפוט שלו עולה וסביר להניח שיהיה נער אשר לא יגרר למעשים ילדותיים כחבריו" – שורות 7–6). החיבור מסתיים ברעיון שאינו זוכה להתייחסות לאורך החיבור כולו ולכן נראה גם הוא שרירותי ("חשוב לבחון האם הילד באמת מוכן ורוצה את הקריירה בגילו, או שהאם מדובר בהשלכות של חלום הילדות שלא הוגשם על ידי ההורים" – שורות 22–21).
ציון תוכן – 3 (בינוני-נמוך)

הערכת ממד הלשון
לשון החיבור אינה בהירה דייה (למשל, "בעקבות העניין, עולה דיון סוער בנוגע להאם נכון או לא נכון להורים לדחוף את ילדיהם לגבש קריירה בגיל צעיר?", שורות 4–3). יש בחיבור דוגמאות לשגיאות דקדוקיות ותחביריות (למשל, "מלבד זאת, יש לילד חיים שלמים לבניית הקריירה ונטילת אחריות גבוהה", שורות 15–14). המבנים התחביריים בחיבור אינם מורכבים וגם אינם מגוונים ברובם, כמעט לא נעשה שימוש באמצעים לשוניים המארגנים את הכתוב, ונעשה שימוש שגוי באמצעי הפיסוק (למשל, "בצורה זו, הילד בבגרותו, יהיה בשל יותר וידע באיזה כיוון הוא רוצה לצעוד, מלבד זאת, יש לילד חיים שלמים לבניית הקריירה ונטילת אחריות גבוהה, בגיל כה צעיר יש לאפשר לילד לחוות חוויות חיוביות ושליליות כשל חבריו מאחר וזו תקופה בחיים שלא תחזור", שורות 17–13). נוסף על כך, החיבור קצר מאורך החיבור המינימלי הנדרש (25 שורות), ולכן הורדה נקודה אחת במימד הלשון.
ציון לשון – 2 (חלש)

2. הצעה שניה למטלת חיבור

3. ההצעה שלנו למטלת כתיבה

בפרק זה מטלת כתיבה
הזמן המוקצב הוא 30 דקות.
קראו בעיון את המטלה וכתבו את החיבור על גיליון הכתיבה.
אורך החיבור הנדרש – 25 שורות לפחות. אין לחרוג מן השורות שבגיליון.
אם אתם זקוקים לטיוטה, השתמשו במקום המיועד לכך בחוברת הבחינה (הטיוטה לא תיבדק).
לא תוכלו לקבל גיליון כתיבה נוסף או להחליף את גיליון הכתיבה שבידיכם.
כִּתבו בעברית בלבד, בסגנון ההולם כתיבה עיונית והקפידו על ארגון הכתוב ועל לשון תקינה ובהירה.
כִּתבו את החיבור בעיפרון בלבד, והקפידו על כתב יד ברור ומסודר. אתם רשאים להשתמש במחק.

אימוץ פתוח הוא אימוץ שבמהלכו מתאפשר קשר ברמה כזו או אחרת בין הילד המאומץ לבין הוריו הביולוגיים. אימוץ סגור הוא אימוץ שבמהלכו לא מתקיים קשר כזה, אך בהגיעו של הילד המאומץ לגיל 18, הוא רשאי לפתוח את תיק האימוץ ולברר פרטים על אודות הוריו הביולוגיים. על-פי הנחיות השירות למען הילד, הוריו הביולוגיים של ילד מאומץ יהיו רשאים לסרב לספק לו פרטים על אודותיהם גם אם ביקש זאת בהגיעו לגיל 18.
האם לדעתכם הנחיות אלו נכונות, או שמא זכותו של ילד מאומץ להתחקות אחר שורשיו ולהכיר את האנשים שהביאו אותו לעולם גוברת על הזכות לפרטיות של ההורים הביולוגיים? נמקו תשובתכם.

1. הצעה ראשונה למטלת כתיבה
2. הצעה שניה למטלת כתיבה
3. ההצעה שלנו למטלת כתיבה