מידע על המבחן הפסיכומטרי

הרשמה לפסיכומטרי נעשית באתר האינטרנט של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. הרישום לבחינה הפסיכומטרית דרך אתר המרכז הארצי הוא קל ונוח, כאשר כל שלב מלווה בהסברים. למידע נוסף על הרשמה לפסיכומטרי הקישו כאן.

הבחינה הפסיכומטרית נערכת ב-4 מועדים בכל שנה: מועד אביב - בחודשים מרץ או אפריל, מועד קיץ - בחודש יולי, מועד סתיו - בחודשים ספטמבר או אוקטובר, ומועד חורף - בחודש דצמבר. אם מועד אביב יחול במרץ או אפריל ואם מועד סתיו יחול בספטמבר או באוקטובר - תלוי בחגי ישראל באותה השנה, ובזמינות הכיתות באקדמיה לפי החופשים הנהוגים באותה השנה. לרוב, מדובר בחודשים מרץ וספטמבר. למידע נוסף על מועדי פסיכומטרי הקישו כאן.

המבחן הפסיכומטרי מורכב מ-9 פרקים שהראשון שבהם הוא מטלת כתיבה בת חצי שעה, ולאחריה 8 פרקים של שאלות ברירה (שאלות אמריקאיות) שאורך כל אחד מהם 20 דקות בדיוק. סך הכל הבחינה הפסיכומטרית נמשכת 190 דקות – שלוש שעות ועשר דקות ללא הפסקות. פרקי שאלות הברירה יהיו בתחום חשיבה כמותית, חשיבה מילולית, ואנגלית. בכל אחד מהתחומים הללו יופיעו 2 או 3 פרקים, כאשר אם הופיעו 3 פרקים בנושא מסוים, בוודאות אחד מהם (לא ניתן לזהותו) לא ייכלל בחישוב הציון והוא נקרא "פרק פיילוט". סדר הפרקים משתנה ואינו קבוע, למעט מטלת הכתיבה שבכל מקרה תופיע בתחילת הבחינה. למידע נוסף על מבנה הבחינה הקישו כאן.

פרקי החשיבה המילולית כוללים שאלות מסוג אנלוגיות, הבנה והסקה (הכוללות שאלות מסוג השלמת משפטים) וקטעי קריאה. פרקי האנגלית כוללים שאלות מסוג השלמת משפטים, שאלות ניסוחים מחדש, ושני קטעי הבנת הנקרא. פרקי החשיבה הכמותיים כוללים שלושה נושאים מרכזיים: אלגברה, גיאומטריה ובעיות כמותיות. בנוסף מופיע חלק של הסקה מתרשים. למידע נוסף על תוכן הבחינה הפסיכומטרית הקישו כאן.

רמת קושי היא כמובן הרגשה סובייקטיבית ואישית לגמרי, אך בממוצע ניתן לומר כי 30% מהשאלות בבחינה הפסיכומטרית הן שאלות ברמת קושי נמוכה, 45% מהשאלות הן שאלות ברמת קושי בינונית, ו- 25% מהשאלות הן שאלות ברמת קושי גבוהה. הפרקים בנויים משאלות ברמות קושי שונות: ישנן שאלות קלות, עליהן ישיבו רוב הנבחנים ללא קושי, וישנן שאלות שנחשבות לקשות מאוד, ומעטים בלבד יצליחו להשיב עליהן נכונה. למידע נוסף על רמות הקושי של הבחינה הפסיכומטרית הקישו כאן.

הציון הכללי בפסיכומטרי נע בין 200, שהוא הציון הנמוך ביותר, ל-800, שהוא הציון הגבוה ביותר. בנוסף לציון הכללי, כל אחד מתחומי הבחינה (חשיבה כמותית, חשיבה מילולית וידע באנגלית) מקבל ציון הנע בין 50 ל-150. הציון הכללי הינו "ציון רב תחומי" שמתקבל לפי משקל של 40% לחשיבה כמותית, 40% לחשיבה מילולית, 20% לאנגלית.

שני ציונים נוספים על סקאלה שבין 200 ל-800 מאפשרים למוסדות הלימוד לבחור לאילו מהציונים להתייחס בבואם לקבל את המועמד ללימודים, בהתאם למסלול הלימודים אליו הוא מגיש מועמדות. יש לציין כי כל פקולטה רשאית לבחור לאיזה ציון להתייחס בבואה למיין את המועמדים: ציון בדגש כמותי: משקל של 60% לחשיבה כמותית, 20% לחשיבה מילולית, 20% לאנגלית. ציון בדגש מילולי: משקל של 60% לחשיבה מילולית, 20% לחשיבה כמותית, 20% לאנגלית. למידע נוסף על ציוני פסיכומטרי הקישו כאן.

הציון הממוצע במבחן הפסיכומטרי הוא 540 בקירוב. מכיוון שמדובר בהתפלגות ציונים נורמאלית ('עקומת גאוס'), נוצר מצב בו 50 אחוזים מהאוכלוסייה מקבלים ציון פסיכומטרי גבוה מציון זה, ו- 50 אחוזים מהאוכלוסייה מקבלים ציון פסיכומטרי נמוך מציון זה. כחמישים אחוזים יקבלו ציון שבין 500 ל- 600. על פי נתוני אמת שמפרסם המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, כ- 32 אחוזים מכלל הנבחנים מקבלים ציון הגבוה מ- 600, כ- 17 אחוזים מקבלים ציון הגבוה מ- 650, כ- 6 אחוזים מקבלים ציון הגבוה מ- 700, וכ- 3 אחוזים מקבלים ציון הגבוה מ- 725. למידע נוסף על התפלגות הציונים ואופן חישובם הקישו כאן.

ציוני הפסיכומטרי יישלחו לנבחנים בדואר אלקטרוני תוך 45 יום מיום הבחינה לכתובת הדואר האלקטרוני שציין הנבחן בטופס ההרשמה. בנוסף, יוכל הנבחן לקבל את ציון הפסיכומטרי שלו באמצעות אתר האינטרנט של המרכז הארצי. לא ניתן לקבל את תוצאות הפסיכומטרי בטלפון או בפקס. למידע נוסף על קבלת תוצאות הפסיכומטרי הקישו כאן.

ציון בתחום האנגלית בפסיכומטרי של 134 ומעלה (בסקאלה של 50 עד 150) מקנה פטור מאנגלית, ואילו ציון הנמוך מ- 85 לא מאפשר להתקבל לאוניברסיטאות בישראל. מעבר לכך, הציון באנגלית קובע את מספר הקורסים שיהיה על הסטודנט/ית ללמוד באקדמיה. השלמת חובת האנגלית תמנע מהסטודנט לסיים את התואר.למידע נוסף על ציוני האנגלית בפסיכומטרי הקישו כאן.

ניתן לחשב ציון פסיכומטרי לפי הטבלאות שמצורפות לכל בחינה לדוגמה שמפרסם המרכז הארצי לבחינות לאחר כל מועד בחינה ומיד עם פרסום הציונים. לכל נוסח בחינה מצורפות טבלאות לפיהן ניתן לחשב את הציון. להסבר מפורט על אופן חישוב הציון לחצו כאן. בנוסף ניתן להשתמש במחשבון ציון פסיכומטרי אצלנו באתר, או לחשב ציון פסיכומטרי באחוזים לפי הדוגמה שלהלן.

בהחלט כן. זה אפשרי וזה קוה הרבה: אלפי מועמדים ללימודים בוחרים ללמוד לבד לפסיכומטרי ובוחרים באופציה של לימוד עצמי. בטכנולוגיה הקיימת, זה לא באמת "לבד" עם ספרים ותו לא, אלא להיפך: גם בלמידה עצמאית מקבלים את מלוא הכלים כגון שיעורי וידאו, תוכנת מילים, לומדות שונות לתחקור בחינות ועוד. למידע נוסף על קורס פסיכומטרי בלימוד עצמי הקישו כאן.

פסיכומטרי פעם שנייה זה אף פעם לא דבר פשוט, לא קוגניטיבית ולא מנטאלית, אך ניתן גם ניתן לעשות זאת! נתחיל דווקא ממה לא לעשות: לא מומלץ ללמוד שוב באותו המכון ומאותם הספרים. זה לא לטובתכם ברוב המכריע של המקרים. מה כן עושים: כשבאים לשפר ציון חשוב להתחיל מהיסודות ולדעת בעל פה (שוב...) את כל ההגדרות, כל הכללים וכל הדקויות הכי קטנות בכל סוג שאלות. בנוסף, לא מוותרים על לימוד אוצר מילים, הן בעברית והן באנגלית, ולא מוותרים על קריאה יומית בשתי השפות! למידע נוסף על שיפור ציון פסיכומטרי הקישו כאן.

קורס פסיכומטרי חוזר הוא סוג של הטבה שמעניקים מכונים שונים. שווי ההטבה יכול לנוע מהנחה של עשרות אחוזים במחרי הקורס ואפילו עד קבלת קורס חוזר חינם. האם כדאי לעשות קורס פסיכומטרי חוזר באותו המקום? לדעתנו - ממש לא, והדבר אף עלול לפגוע באפשרות שלכם לשפר את הציון. למידע נוסף על קורס פסיכומטרי חוזר הקישו כאן.

קודם כל, אפשר לקנות חדש ואפשר לקנות יד שנייה, והמחיר כמובן בהתאם.יש מכוני פסיכומטרי שמציעים את ספרי הפסיכומטרי שלהם למכירה לציבור הרחב גם בלי להירשם לקורס שהם מציעים, ויש מכונים שמתנגדים לכך אך עדיין ניתן להשיג את ספרי הלימוד שלהם ברכישה מתלמיד/ה שלמד באותו המכון בעבר. למידע על ערכת ספרי הפסיכומטרי של ניב רווח הקישו כאן.

לגוף שכותב את הבחינה הפסיכומטרית קוראים "המרכז הארצי לבחינות ולהערכה" והוא יושב בירושלים. המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הוקם בשנת 1981 והוא רשום כעמותה ללא כוונת רווח שחברות בה האוניברסיטאות בישראל: מטרת הבחינות שכותב המרכז הארצי היא לאפשר מיון יעיל של מועמדים למוסדות הלימוד, לפתח כלים למיון ולהערכה, לערוך מחקרים לצורך שיפור כלי ההערכה והמיון, לקדם את תחום הבחינות ועוד. למידע נוסף על המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הקישו כאן.

כעיקרון יש להביא תעודת זהות, אך ניתן להיבחן גם עם רשיון נהיגה בתוקף או דרכון ישראלי בתוקף. יש להביא מספיק עפרונות ומחקים. כדאי להביא מעט אוכל ושתייה לצרכי התרעננות. כדאי להביא סטופר שאינו מצפצף. מה אסור להביא לבחינה: אין להכניס לחדר הבחינה טלפון סלולרי, סטופר או שעון מצפצף, שעון עם מכונת חישוב, נגן מוזיקה או כל חומר עזר כגון: מחשבון, לא דפי טיוטה, דפי נוסחאות וכדומה. למידע נוסף על מה להביא לפסיכומטרי הקישו כאן.

לא מומלץ לתרגל יום לפני הבחינה אך אפשר לחזור על שיעורים כתובים ועל מחברת הדגשים. לא מומלץ ללמוד אוצר מילים וככלל, מומלץ להתרחק מחומרי הפסיכומטרי ביום שלפני, ככל שניתן. ודאו שאתם יודעים כיצד להגיע למקום הבחינה, בין אם מדובר בתחבורה ציבורית ובין אם ברכב פרטי, ודאו שיש לכם את כל מה שצריך להביא ליום הבחינה, ודאו שהסטופר עובד ושאינו משמיע רעשים, ואם בכוונתכם לעשות שימוש באטמי אוזניים אזי מומלץ לנסות אותם מראש.
למידע נוסף על יום לפני הבחינה הקישו כאן.
למידע נוסף על יום הבחינה הקישו כאן.

מאחר שמספר המקומות בכל חוג מוגבל, משתמש ועד ראשי האוניברסיטאות בבחינה הפסיכומטרית על מנת להבטיח שהמקומות שיאוישו אינם "מבוזבזים" על סטודנטים שאולי לא יסיימו את לימודיהם האקדמיים. מחקרים מצאו קשר בין הציון הפסיכומטרי למידת ההצלחה בלימודים אקדמיים, אך כמובן שישנם תלמידים רבים שלכאורה התקבלו עם ציון נמוך והישגיהם גבוהים ביותר ולהיפך: תלמידים עם נתוני קבלה גבוהים במיוחד שפרשו מהלימודים ולא סיימו את התואר. המבחן הפסיכומטרי אינו כלי מיון מושלם, אך הוא "הרע במיעוטו" כיום. למידע נוסף על מטרות הבחינה הפסיכומטרית הקישו כאן.

בד"כ מזומנים לבחינה פסיכומטרית חוזרת אנשים ששיפרו את ציונם במידה ניכרת, דבר המעלה חשש למקרה רמייה. יחד עם זאת, במרבית המקרים כמובן לא מדובר ברמאות או פגיעה באמינות הבחינה ולכן הציון המשופר ייחשב בתום בדיקה קצרה כציון לגיטימי לכל דבר ועניין. חלק מהתלמידים ששיפרו את ציונם בלמעלה מ-100 נקודות מקבלים זימון למבחן פסיכומטרי חוזר (מקוצר, לא מלא). לכן, אם קיבלתם זימון שכזה ולא רימיתם, אזי אין לכם סיבה לדאוג ויש לכם ככל הנראה סיבה טובה לחייך ובקרוב הכל יהיה מאחוריכם. למידע נוסף על מבחן פסיכומטרי חוזר הקישו כאן.

רוב הניגשים לבחינה הפסיכומטרית נעזרים בקורס הכנה פרונטאלי והסיבה לכך היא הצורך במסגרת לימודית. יחד עם זאת, בשנים האחרונות יותר ויותר תלמידים בוחרים באופציה של לימוד עצמי לפסיכומטרי ולמעשה לומדים לבד עם מסגרת כלשהי אונליין וכמובן עם ספרי לימוד. אנו מאמינים שלמידה עצמית לפסיכומטרי יכולה לספק לכם הכנה מעולה לבחינה, ולחסוך לכם כסף וזמן יקר. יש לציין כי גורם משמעותי מאוד המשפיע על ההכנה לבחינה הוא רמת ההיכרות עם הבחינה. נבדקים אשר יכירו את תכני הבחינה לעומק מעלים את סיכוייהם לקבל ציון גבוה. למידע נוסף על הכנה לפסיכומטרי הקישו כאן.

מגבלת הזמן בבחינה הפסיכומטרית היא לכל פרק ולא לכל שאלה. למטלת הכתיבה יש חצי שעה, ולכל אחד מ-8 הפרקים הנוספים יש 20 דקות. בחשיבה כמותית יש 20 שאלות בכל פרק ולכן בממוצע כדקה לשאלה. בחשיבה מילולית יש 23 שאלות בפרק ולכן מדובר על פחות מדקה לשאלה, וכך גם בפרקי האנגלית שמכילים 22 שאלות בכל פרק. עקב לחץ הזמנים הגבוה ישנה חשיבות עצומה לניהול זמנים נכון ולאסטרטגיות שיבטיחו שאינכם מבזבזים זמן יקר. למידע נוסף על ניהול זמנים בפסיכומטרי הקישו כאן.

מרבית הקורסים הפרונטאליים נמשכים פחות מ- 3 חודשים, לרוב כ-80 ימים. כדאי ללמוד יותר. אנו סבורים ש-80 ימים אינם מספיקים בדרך כלל עבור ממוצע האוכלוסייה, ושהקדשת זמן רב יותר יכולה לשפר את הציון. למעשה ברור שלכל אחד יש מגבלות אחרות וצרכים אחרים, ולכן פיתחנו את הפלקסומטרי שמאפשר בניית תכנית לימודים אישית לפסיכומטרי שיכולה להיחשב גם כקורס של אפילו חצי שנה או במקריה ההפוך חודשיים בלבד. למידע נוסף על משך הלמידה למבחן לחצו כאן.

מילת המפתח היא: תחקור. תחקור הינו בדיקה מעמיקה של תשובותיכם ושגיאותיכם בכל מקבץ או סימולציה, ואף בכל שאלה בודדת באשר היא. .תחקור נכון הוא המפתח לשיפור ולהצלחה בבחינה. בדיקה מעמיקה של תשובותיכם תאפשר לכם להבין את הגורמים שהובילו אתכם להצלחה או לכישלון בשאלה מסוימת, כמו גם את המקור לקשיים שלכם בנושאי הבחינה השונים. למידע נוסף על תחקור תהליך הלמידה לחצו כאן.